מודעת רכב: מה חייבים לכתוב

הפרטים הבסיסיים

• יצרן, דגם ושנת ייצור.
• קילומטראז׳ מדויק, לא מעוגל.
• יד: כמה בעלים היו לרכב.
• סוג הבעלות הקודמת: פרטית, ליסינג, השכרה או חברה.
• תוקף הטסט.
• תיבת הילוכים, סוג דלק ונפח מנוע.
• המחיר המבוקש, ואם הוא גמיש.

מספר רישוי במקום הקלדה

ברוב הרכבים הפרטים האלה כבר רשומים במאגר הרישוי הפתוח. בעמוד מכירה מקלידים את מספר הרישוי, והיצרן, הדגם, השנה, סוג הדלק, נפח המנוע, היד, סוג הבעלות ותוקף הטסט מתמלאים לבד. אתם בודקים ומשלימים את השאר, והמספר עצמו לא מתפרסם.

גילוי נאות

תאונות, החלפת חלקים, תיקוני פח וצבע, טיפולים גדולים ובעיות ידועות. כתבו אותם, כל אחד בנפרד, עם מה שנעשה.

זה נשמע מפחיד, אבל קונה שקרא את הגילוי ובכל זאת התקשר הוא קונה שכבר החליט שהרכב מתאים לו. פגם שהוסתר יתגלה בבדיקה במכון, ואז המשא ומתן מתחיל מההתחלה.

היסטוריית טיפולים

אם יש ספר טיפולים או קבלות, כתבו זאת, וגם איפה נעשו הטיפולים. טיפול גדול שבוצע לאחרונה, כמו רצועת תזמון, בלמים או צמיגים, שווה שורה משלו.

מה לא לכתוב

״שמור כמו חדש״, ״הזדמנות״, ״חייב למכור״. הקונה לא מאמין לאף אחת מהן, והאחרונה רק מזמינה הצעה נמוכה. וגם לא הערכת שווי או השוואה למחירון: כתבו מחיר, ותנו לרכב לדבר.

בדיקה לפני קנייה

כתבו שאתם מסכימים לבדיקה במכון לבחירת הקונה. המשפט הזה לבדו מוריד חשד יותר מכל תיאור.

איך לנסח

משפט אחד לכל נושא, בלי קיצורים ובלי סימני קריאה. ״טסט עד מרץ, בלמים הוחלפו לפני חודשיים, שריטה בדלת האחורית הימנית״ אומר יותר מפסקה של תארים.

אם הרכב מתאים למשהו מסוים, כתבו את זה: נסיעות ארוכות, עיר, משפחה, נהג חדש. קונה מחפש רכב לחיים שלו, לא רכב באופן כללי.

תיאום ראייה

כתבו מתי ואיפה אפשר לראות את הרכב, ואם אתם מעדיפים פנייה בוואטסאפ או בטלפון. פחות הודעות הלוך ושוב, יותר פגישות שמתקיימות.