איך לכתוב תיאור לדירה שמוכר

המשפט הראשון

המשפט הראשון צריך להגיד מה הדבר הכי טוב בדירה, במילים של עובדה. לא ״דירה מהממת במיקום מעולה״, אלא ״ארבעה חדרים בקומה שישית, עם מרפסת לדרום ונוף פתוח״.

מילים כמו מהממת, חלומית או נדירה הן מילים שהקונה מדלג עליהן. הוא ראה אותן במאה מודעות. עובדה שאפשר לבדוק נשארת בזיכרון: כיוון, קומה, שטח, שנה.

מה קונים מחפשים

• מספר החדרים, השטח במ״ר ושטח המרפסת, כל אחד בנפרד.
• קומה מתוך כמה קומות, והאם יש מעלית.
• חניה: כמה, מקורה או לא, צמודה או לא.
• מחסן, ממ״ד ומיזוג.
• כיווני אוויר, ומה רואים מהחלונות.
• מצב הדירה: משופצת, שמורה או דורשת שיפוץ, ומה בדיוק שופץ ומתי.
• תאריך כניסה.
• ארנונה וועד בית לחודש, אם ידוע.

״אין״ זו תשובה

אם אין מעלית, כתבו שאין מעלית. קונה שמגלה את זה בביקור מרגיש שהסתירו ממנו משהו, וכבר לא מאמין גם לשאר.

אותו דבר לגבי מה שלא יודעים: עדיף לא לכתוב שטח מאשר לנחש אותו. בעמוד מכירה ההבדל הזה בנוי פנימה: מה שסימנתם שאין מוצג כ״אין״, ומה שלא עניתם עליו פשוט לא מופיע.

לא להעריך שווי

תיאור טוב לא אומר כמה הדירה שווה, לא משווה למחירים בבניין ולא מבטיח ״השקעה מצוינת״. אלה טענות שקשה לעמוד מאחוריהן, והקונה ממילא בודק בעצמו.

כתבו את המחיר המבוקש, ותנו לעובדות לעשות את העבודה.

סדר ואורך

שלוש עד חמש פסקאות קצרות מספיקות. פסקה ראשונה: מה הדירה ומה מיוחד בה. שנייה: החדרים, לפי הסדר שבו נכנסים. שלישית: הבניין והרחוב, ומה יש בהליכה. ואחרונה: תנאים, תאריך כניסה ואיך יוצרים קשר.

בטלפון רואים את הפסקה הראשונה לפני ״לקרוא עוד״. כל מה שחשוב צריך להיות שם.

רחוב, לא כתובת

שם הרחוב והשכונה מספיקים כדי שקונה יחליט אם הדירה מתאימה לו. מספר הבית ומספר הדירה נשארים לשיחה. כך אפשר לשלוח את הדף לכל קבוצה בלי לחשוף את הבית.

לפני שמפרסמים

• לקרוא את התיאור בקול. משפט שקשה להגיד, קשה גם לקרוא.
• לבדוק שכל מספר בתיאור תואם את הפרטים בדף: חדרים, שטח, קומה.
• למחוק כל משפט שמתחיל ב״ממש״ או נגמר בסימן קריאה.
• לבקש ממישהו שלא מכיר את הדירה לקרוא ולספר מה הבין.

טיוטה שנכתבת בשבילכם

בעמוד מכירה טיוטה של התיאור נכתבת מהפרטים שמילאתם. היא נקודת התחלה, לא הגרסה הסופית: תקנו אותה, הוסיפו את מה שרק אתם יודעים על הדירה, כמו השקט בערב או השכנים, ומחקו כל מה שלא מדויק.